לטיפול הפיזיותרפיה פנים רבות והוא מתבצע תוך שימוש במגוון רחב של טכניקות ידניות, שימוש במכשירים, חבישות ותמיכות למיניהן, ותרגילים לחיזוק וייצוב מרכז הגוף (core), גמישות ואיזון של השרירים השונים.
במקביל, חלה בשנים האחרונות, התפתחות ניכרת בתחום מחקרי פיזיותרפיה המתבטאת במאמרים המבוססים יותר ויותר על הוכחות מתוך מחקר מדעי (EVIDANCE BASED) ופחות על ניסיון אינדיבידואלי כזה או אחר. התפתחות התחום התיאורטי, מתווספת לניסיון האישי של המטפלים, מתוך רצון להגיע להבנה רחבה יותר של תופעות מקומיות של טיפולים מוצלחים יותר או פחות.
בטיפול אנו מתייחסים לאדם כשלם השווה ליותר מסכום חלקיו ולכן אנו מטפלים באדם המגיע לטיפול ולא רק באיבר הפגוע. כל אדם הוא שונה, הכאב שלו שונה ומקור הכאב שונה, ולכן אף אחד לא מקבל אבחנה עם טיפול אחיד אלא טיפול התפור לאותו אדם בצורה הטובה ביותר.
פיזיותרפיה מיועדת לכל אדם מפעוטות ועד גיל הזהב, כאשר האינדיקציות לטיפול שונות ומותאמות לסוג הבעיה ממנה סובל המטופל לגילו רמת תפקודו הגופני ועוד.
אבחון פיזיותרפי מורכב מהקשבה לתלונות הגופניות (אנמנזה) בעזרת שאלות מנחות, על מנת להגיע להבנה מלאה ככל האפשר של הסיבות ונסיבות הפגיעה. בהמשך לכך מגיעה הבדיקה הפיזית, המתבססת על נתוני האנמנזה ומלווה במבחנים הגופניים הרלוונטיים. הפניית הרופא הרבה פעמים אינה ברורה וחד משמעית ולכן מהווה בדיקת הפיזיותרפיסט את הבדיקה המקיפה ביותר.